כשהייתי צעירה היה נהוג שאמא מעבירה לבנות שלה את התכשיטים שלה.
אני זכיתי בטבעת עם אבן רובי מכוערת מאוד לטעמי 🙂 כמובן שלא אמרתי את זה לאמא שלי. היא נראתה לי יותר מדי מסורבלת ומיושנת, לא משהו שהייתי בוחרת לעצמי. הטבעת נשארה בתוך קופסת התכשיטים שלי במשך שנים, נשכחת ללא שימוש

כשהגעתי לגיל 50, התחלתי להיות יותר נוסטלגית והדברים הישנים התחילו לקבל משמעות נוספת.
חשבתי למסור את הטבעת לצורף ולשנות את המסגרת של אבן הרובין המרשימה
אבל לא הצלחתי להחליט מה בדיוק אני רוצה לעשות 🙂
אני עדיין מתלבטת. אבל התחלתי לענוד את הטבעת ונראה לי שאשאיר אותה כמו שהיא
פתאום היא יפה לי, היא מיוחדת, לא מודרנית בשום צורה
אבל אני אוהבת אותה ככה – טבעת של אמא שלי עם כל מה שהיא מסמלת